מר בליס, איש של טעמים מעודנים, מצא את עצמו במסיבה פרועה שבה האוויר היה סמיך מתאווה והמוזיקה מחרישה אוזניים. בתוך הכאוס, הוא הבחין באריאל אקווינס המהממת, עיניה נוצצות משובבות. מסוקרן מהפיתוי שלה, הוא מצא את עצמו נמשך אליה כמו עש ללהבה. ככל שהלילה נמשך, הוא לא עמד בפיתוי לטעום את הצוף המתוק שלה. במגע עדין, הוא פישק את קפליה העדינים, לשונו חוקרת כל סנטימטר ממנה. התחושה הייתה סוחפת, והוא התענג על טעמה, גניחותיו מהדהדות באולמות הריקים. אבל הלילה היה רחוק מלהסתיים. כשהוא שכב על גבו, אריאל טיפסה עליו, לוקחת אותו עמוק בתוכה. גופם נע בהרמוניה מושלמת, הנאתם השתלבה. וכשהגיע לבסוף לפסגת האקסטזה, הוא שחרר את זרעו, ממלא אותה עד תום. זה היה לילה של תשוקה חסרת מעצורים, זיכרון שיימשך חיים שלמים.
