אבי, מזוכיסט אמיתי, משתוקק לא יותר מאשר לכאב המעודן שמגיע מחוויות ברוטליות ומשפילות ביותר. השועלה הצעירה הזו היא לא סתם בחורה רגילה, אלא מומחית לצורות ההנאה הקיצוניות ביותר. היא מתענגת על תחושת הסטירה על פני ישבנה החשוף, אקט כואב אך מעורר באינטנסיביות שמעביר בגופה גלי אקסטזה. כשהיא מתפתלת על הרצפה בייסורים, זעקות הכאב שלה הן מוזיקה לאוזניה, עדות להנאה הגולמית והלא מסוננת שהיא שואבת ממעשים סדיסטיים כאלה. אבל אבי לא מפסיק שם. היא משתוקקת יותר, משתוקקת לסטירה הבאה, להשפלה הבאה, כל אחת יותר אינטנסיבית וכואבת מהקודמת. וככל שסדרת הסטירות ממשיכה, גניחותיה מתגברות, גופה רועד בציפייה, אינדיקציה ברורה לעונג שהיא שואבת מיחס אכזרי שכזה.
