פתיינית ותיקה, ותיקת לאס וגאס, כמהה ליותר מסתם סטוץ. היא השתוקקה לחיבור אמיתי, רושם מתמשך. היא חשקה להשאיר סימן בלתי נמחה על איבר בן זוגה, זיכרון שישתהה עוד זמן רב לאחר המפגש ביניהם. כשירדה על ברכיה לפניו, חיבקה את גבריותו, שפתיה ולשונה פועלות בהרמוניה ליצירת סימפוניה של הנאה. היא התענגה על כל סנטימטר, מתענגת על טעמו, על כל מהלך שלה שנועד להטריף אותו באקסטזה. היא לקחה אותו עמוק לתוך גרונה, עיניה התמלאו בתערובת של תשוקה וגעגוע. זה לא היה רק תיקון מהיר, אלא עדות לתשוקתה ומסירותה. ובכל דחיפה, כל גניחה, ידעה שהיא משאירה את חותמה, עדות להנאה המשותפת שלהם, זיכרון שיימשך כל עוד תשוקתה אליו.
