בשנת 1791, מחזה מהפנט נגלה כשאליס לוינס הכובשת תפסה את מרכז הבמה. הברונטית המהממת הזו, עם החזה השופע שלה, עמדה לספק הופעה שתשאיר סימן בלתי נמחה על הקהל. היא בחרה בליווי המושלם - סימפוניית היידנס מס' 94, תנועה 3, עם החליל הקסום והטימפאני הקצוב שלה. עם תחילת המוזיקה, אליס החלה להתנדנד בחושניות, קימוריה העסיסיים מודגשים בהלבשה התחתונה העדינה שלבשה. שדיה הטבעיים, החושניים, מראה לעין, הובלטו כשהיא נעה בחן לקצב המוזיקה. מראה החזה השופע שלה מקפץ בקצב הקצב היה חגיגה ויזואלית לעיניים. הופעתה הייתה עדות ליופי של הצורה הנשית, חגיגה של דמותה החושנית. הקהל היה מרותק, עיניהם דבוקות לכל תנועה שלה. זו הייתה הופעה שזוכרים, עדות למשיכה הנצחית של יופי נשי.
