אין כמו הפיתוי של שועלה חושנית הרוכבת עלי עם ישבנה השופע, לא משאירה לי ברירה אלא למלא אותה במהותי. החזון המגרה הזה, גופה בשל ומוכן לתפיסה, הוא מראה לעיניים כואבות. הקימורים העסיסיים שלה, עדות למורשת הלטינית שלה, הם חגיגה לחושים. הדרך שבה היא נעה, ירכיה מתנדנדות בקצב משכר כמו שאי אפשר לעמוד בפניו, הוא ריקוד שאני חסר אונים להתנגד לו. הגניחות שלה, סימפוניה של עונג, מהדהדות בחלל החדר, עדות לאקסטזה שהיא חווה. וכשהכל נאמר ונעשה, היא השאירה נוטפת, גופה עדות לתשוקה המשותפת לנו. זה חומר הפנטזיות, מחול של תשוקה שמשאיר את שנינו חסרי נשימה ומתחננים לעוד.
