הסצנה נפתחת באישה מהממת ויפה לבושה בחליפת זנטאי, שיערה הארוך קשור לאחור בלחמניה. היא עומדת על במה מול קהל של צופים להוטים, ידיה על ירכיה כשהיא מביטה סביבה, קולטת את האנרגיה הנרגשת בחדר. המצלמה מתקרבת על פניה, שאין לה הבעה אבל לחיוך קל המתנגן בזוויות פיה. היא נקבה דומיננטית, והיא עומדת להשתלט על הלילה. המופע מתחיל בישיבה על כיסא, ידיה חופנות את שדיה כשהיא משפילה מבטה אל הכנועה. היא לובשת ריתמת עור, פטמותיה נוקשות וקשות ממשקל שדיה. היא לוקחת נשימה ארוכה ואיטית, עיניה עדיין נעולות על פניה הכנועות."אתה הולך להיענש על פשעיך", היא אומרת, קולה נמוך ומפתה. "אתה תהיה כבול ושבור, אבל תהיה אסיר תודה על כך."הכנוע שותק, עיניו פעורות מפחד. אבל גם הוא מגורה בבירור, גופו רועד מתשוקה. האישה הדומיננטית מחייכת, שיניה מוכתמות בשפתון אדום. היא שולחת יד ונוגעת באיברו, ידיה נעות על עורו כשהיא גונחת בהנאה. היא משתלטת על הסצנה, קולה מצווה ודורש. כנועה שלה מצייתת, גופו מתפתל ומתנשף מכאב כשהיא לוקחת אותו לקצה האקסטזה. הקהל על קצה המושבים שלהם, העיניים ננעלות על האקשן.ואז, לפתע, נגמר. החיוך הנשי הדומיננטי נמוג, מחליף מבט של בוז על פניה. היא פונה אל הקהל, קולה קשוח ומאיים."אתה הולך הביתה עכשיו" היא אומרת. "ואתה הולך לספר לכולם מה ראית הערב. אתה הולך להפיץ את השמועה על פמדומים ועל כוח השליטה".
